זוכי פרס אמת

ד"ר דוד וינפלד חשף במפעלו התרגומי בן יובל השנים את הקורא העברי אל המשוררים המרכזיים בשירה הפולנית במחצית השנייה של המאה העשרים, בכללם צ'סלב מילוש, ויסלבה שימבורסקה (שניהם זוכי פרס נובל לספרות), זביגנייב הרברט, אדם זגייבסקי ואחרים. יוצרים אלה העמידו באופן שעורר הערכה עולמית את מורכבות מצבה ההיסטורי והגיאוגרפי של פולין, את משבר הערכים שפקד אותה אגב המעבר מן הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה אל ההתנגדות לשלטון הקומוניסטי, וגם - ולעיתים בעיקר - את מצוקות הקיום הבלתי–פתורות והבלתי–חולפות של היחיד.

תרגומים אלו כללו בין השאר את רגע (2011) של שימבורסקה; את וזרח השמש ובא השמש (1981), כוכב הלענה (1989) ועל גדת הנהר (1999) של מילוש, ואת מר קוגיטו ושירים אחרים (1984), דו"ח מעיר נצורה (1990) ואלגיה לעת פרידה (1998) של הרברט.

בתרגומו הרגיש, המשכיל והבהיר הפגיש ד"ר וינפלד את קוראי העברית עם יצירות אלו, שנוצרו במציאות של מאבק פוליטי ואידאי קשה ואף קיומי. קוראים אלה התוודעו דרך תרגומיו גם ליצירתה של כלת פרס ישראל אידה פינק, ולמחקרו של מאיר באלבאן תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז' 1304-1868 (2002).

בצד מפעל התרגום שלו, ד"ר וינפלד גם ערך את שירי דוד אבידן (יחד עם ענת ויסמן) ובר פומרנץ וחלק מכתבי פרץ סמולנסקין. כמו כן פרסם מחקרים על יצירתו של אורי צבי גרינברג ואת המחקר השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם (1997).

סך מפעלותיו כמתרגם, עורך וחוקר, המשקפים רוחב השכלה יוצא דופן הן בתרבות אירופה והן בתרבות ישראל, הפכו את ד"ר וינפלד לדמות מרכזית בעולם הספרות בישראל.