זוכי פרס אמת

פרופ’ דוד הראל נולד באנגליה ב-1950. בן שבע עלה לארץ. ב-1971, לאחר שירות צבאי ביחידה מוצנחת, התחיל ללמוד מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן. ב-1976 סיים תואר שני באוניברסיטת תל-אביב, ובמאי 1978 סיים את עבודת הדוקטור שלו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. שנתיים עבד במרכז המחקר של חברת IBM, ובשובו לארץ, ב-1980, הצטרף לסגל הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב של מכון ויצמן. חמש שנים היה ראש מחלקה, ושבע שנים דיקן הפקולטה.

יותר משלושים וחמש שנים הוא עוסק במחקרים רב-גוניים במדעי המחשב, המתפרשים על מגוון תחומים, בהם לוגיקה וחישוביות, הנדסת תוכנה ומערכות, מבנים ושפות גרפיות ומידול וניתוח של מערכות ביולוגיות. התיזה שלו בתחום הלוגיקה של תוכניות סללה דרך למחקרים רבים, תוך קביעת סטנדרטים גבוהים ביותר של דיוק ועומק מתמטי. מחקריו החשובים ביותר בתחום התיאורטי של מדעי המחשב עוסקים בשפות שאילתה לבסיסי נתונים, שהשפעתם ומשמעותם חורגת בהרבה מהתחום עצמו. הישגו המחקרי הגדול ביותר, לפחות בכל הנוגע להיקף ההשפעה בעולם האקדמי ובעולם התעשייתי, הוא בתחום הנדסת תוכנה והנדסת מערכות. את העבודה בתחום הזה החל ב-1983 כאשר נקרא לייעץ בפרויקט הלביא של התעשייה האווירית. במסגרת הזאת זיהה את הבעיה המרכזית במאמצי הפיתוח של מערכות בכלל ושל מערכות תוכנה בפרט, והמציא את שפת תרשימי המיצוב (Statecharts). עם החוקר אמיר פנואלי טבע יותר מאוחר את המושג "מערכות תגובתיות".

לצד עבודת המחקר הוזמן להרצות בכנסים מדעיים מגוונים, וכן בפני הציבור הרחב ובני נוער. הוא שידר בגלי צה"ל סדרה של הרצאות, ובטלוויזיה החינוכית סדרה של תוכניות. במרוצת השנים היה חבר בוועדות ובמועצות שונות בתחום מדעי המחשב והחינוך המדעי, בין היתר במשרד החינוך ובאוניברסיטה הפתוחה. עבודתו זיכתה אותו בפרסים ובאותות רבים, ובהם פרס ישראל במדעי המחשב (2004).