זוכי פרס אמת

פרופ' בנימין הרשב (הְרוּשוֹבסקי) נולד בווילנה ב-1928. בעת מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לאיזור אוראל בברית-המועצות. ב-1946 הצטרף לתנועת דרור-החלוץ הצעיר בפולין ולמד בסמינר העולמי שלה בגרמניה. במינכן היה חבר מערכת להבות, ירחון עברי-יידי של תנועתדרור, ופרסם ספר שירים ראשון בגיל 19. ב-1948 עלה לארץ בספינת מעפילים ומיד בהגיעו התגייס לפלמ"ח.

אחרי מלחמת העצמאות החל את לימודיו באוניברסיטה העברית וסיים תואר ראשון ושני בחוג לספרות עברית ובהיסטוריה של עם ישראל. בעת לימודיו בירושלים ייסד – עם נתן זך, אריה סיון ומשה דור - את כתב-העתלקראת. אחר-כך המשיך את לימודיו בספרות השוואתית באוניברסיטת ייל. הוא לימד באוניברסיטה העברית והעמיד קורסים חדשים לזמנם.

ב-1966 הקים, עם קבוצת תלמידים, את החוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל-אביב ועמד בראשו עד 1971. בה בעת ייסד את כתב-העת הראשון בעברית למדע הספרות, הספרות, והיה עורכו במשך שנים רבות. ב-1975 הקים את המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר. ב-1987, כאשר יצא לגמלאות, הצטרף לאוניברסיטת ייל. הוא חבר באקדמיה האמריקנית לאמנות ולמדעים.

במרוצת השנים פרסם כעשרים ספרים וכן מאמרים רבים שפורסמו באחת-עשרה שפות. כמו כן היה פעיל בארגונים בינלאומיים, שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות בעולם והיה חבר במכונים ללימודים מתקדמים.

הוא זכה בפרס ירושלים ע"ש אורי-צבי גרינברג ובפרס קורותבארצות-הברית בעבור ספרו באנגלית מארק שגל וזמניו. ליובלו השבעים הופיעו שני כרכים לכבודו בעברית, אדרת לבנימין, ושלושה כרכים באנגלית, Harshav Festschrift.