זוכי פרס אמת

סיימה תואר דוקטור באוניברסיטת תל-אביב בשנת 1977. ארבע שנים אחר-כך השלימה את ההשתלמות הבָּתר דוקטריאלית במחלקה לווירולוגיה של מכון ויצמן למדע. בשנת 1982 קיבלה מינוי לדרגת חוקר בכיר במחלקה לגנטיקה מולקולרית. בשנת 1988 הועלתה לדרגת פרופסור חבר, ותשע שנים אחר-כך לפרופסור מלא. שש שנים הייתה ראש המחלקה לגניטקה מולקולרית, וכיום היא יושבת ראש מועצת הפרופסורים במכון ויצמן. שש שנים הייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה בישראל.

מחקריה עוסקים בנושא מוות תאי מתוכנת ובקרת האיזון הפיזיולוגי של תאים בתנאי עקה. בעבודתה בודדה גנים חדשים (DAP genes), המשמשים גורמי מפתח בבקרת מוות תאי. באמצעותם זיהתה טיפוסים שונים של מוות מתוכנת וגילתה מסלולים ביוכימיים חדשים שבהם הגנים האלה מעורבים. אחד הגנים שבודדה, DAPK, מדכא התפתחות סרטנית, ופגיעה בפעילותו משמשת כסמן פרוגנוסטי בגידולים סרטניים. זיהויים של הגנים האלה התאפשר הודות לטכניקה חלוצית שפיתחה אשר מבוססת על סריקה פונקציונלית-גנטית באמצעות נטרול DNA. עבודותיה תיעדו את תרומתו של תהליך האוטופגיה בבקרת החלטות של תא בין מוות לחיים. עבודותיה תיעדו את רמת הקשוריות הגבוהה בין אוטופגיה ואפופטוזיס המתבצעת דרך חלבונים בעלי פעילות כפולה שזיהתה, ודרך מנגנוני גבוי שנכנסים לפעולה בתגובה לתקלות גנטיות.

במרוצת השנים פרסמה 133 מאמרים בעיתונות המקצועית וכן 22 פרקים בספרים. עבודתה זיכתה אותה בפרסים רבים, שהם פרס מילשטיין על הישגיה הייחודיים בחקר אינטרפרון וציטוקינים, פרס לנדאו, הפרס השנתי על שם ז'קלין סרוסי, פרס טבע (פרס מייסדי טבע) ועוד. היא חברה בארגונים בינלאומיים בתחומי המחקר שלה, ונבחרה לאקדמיה האירופית, ולאקדמיה האירופית לחקר הסרטן. היא הייתה יועצת הנשיא לקידום נשים במדע במכון וייצמן.