פרופ' זאב הרווי

פרופ' זאב הרווי נולד בניו יורק ב-1943. את לימודיו בתחום הפילוסופיה החל ב-1965 באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שבה השלים תואר שלישי ב-1973 בהנחיית פרופ' ארתור הימן. פעמיים במרוצת תקופת לימודיו היה תלמיד אורח באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא לימד בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת מקגיל, מונטריאל, 1977-1972. ב-1977 עלה לארץ והחל בעבודת ההוראה והמחקר באוניברסיטה העברית בירושלים.
משנת 1998 הוא פרופסור מן המניין, ומשנת 2008 הוא ראש החוג למחשבת ישראל. כמו כן היה עורך-שותף של כתב העת תרביץ למדעי היהדות, מנהל משׂגב ירושלים, מרכז למחקר ולהוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח, וחבר המערכת הניהולית של אלף, כתב עת למדעים ויהדות. במרוצת השנים היה פרופסור אורח באוניברסיטאות מרילנד, ג'ורג'טאון, פנסילבניה (פעמיים), ישיבה יוניברסיטי, מקגיל, ייל (שלוש פעמים), קווינז קולג' (שלוש פעמים), בית הספר ללימודים גבוהים בפריז ובבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז.

מחקריו עוסקים בתולדות הפילוסופיה היהודית מהעת העתיקה ועד ימינו ובהם הוא דן, בין היתר, בהשפעת הפילוסופיה היוונית והרומית על חז"ל, בקשר בין שירה לפילוסופיה אצל שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי, ביסודות רמב"מיים במשנתם של משה מנדלסון ושלמה מימון, בארץ ישראל בפילוסופיה היהודית ועוד. בין ההוגים שחקר את משנתם: יהודה הלוי, הרמב"ם, רלבּ"ג, ר' נסים בן ראובן מגירונה ור' חסדאי קרשקש. נוסף לכך חקר גם את יצירותיהם שפינוזה והובְּס ופילוסופים יהודים בעת החדשה, בהם מנדלסון, בּובּר, רוזנצווייג וליבוביץ. מחקריו על ר' חסדאי קרשקש עוסקים בתורת השכל, בפיזיקה, במטפיזיקה, בדטרמיניזם ובחירה ובמושג האהבה.