דויד גרוסמן

דויד גרוסמן נולד בירושלים ב-1954. אמו ילידת הארץ, ואביו עלה ב-1936 מפולין. מגיל צעיר השתתף בתוכניות הילדים והנוער של קול ישראל. בצבא שירת במשך ארבע שנים בחיל המודיעין, ולאחר שירותו הצבאי שב לעבודה בקול ישראל, שם ערך תוכניות למבוגרים ולבני נוער, הגיש תוכניות אישיות ותיעודיות. במשך ארבע שנים הגיש את יומן הבוקר. בעת עבודתו למד באוניברסיטה העברית, והוא בוגר החוג לפילוסופיה ולתולדות התיאטרון.

ב-1979 פורסם סיפורו הראשון, חמורים, בכתב העת לספרות  סימן קריאה. במרוצת השנים כתב למבוגרים, לילדים ולבני נוער. בין יצירותיו: רומנים, נובלות, סיפורים קצרים, מחזה, ספרים עיוניים ותיעודיים וקובץ מאמרים. ספריו תורגמו ל-30 שפות וזכו לפרסים בינלאומיים רבים. הוא מפרסם בקביעות מאמרים פוליטיים בעיתונות בארץ ובחוץ לארץ. מספריו: דו קרב (זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער לשנת 1982), רץ, חיוך הגדי, עיין ערך: 'אהבה', איתמר מטייל על קירות, הזמן הצהוב, גן ריקי, ספר הדקדוק הפנימי, נוכחים נפקדים, יש ילדים זיגזג, שתהיי לי הסכין, מישהו לרוץ איתו (זכה בפרס ספיר לשנת 2001 ועוּבד לסרט), בגוף אני מבינה, המוות כדרך חיים (מבחר של 32 מאמרים שהתפרסמו בעשור שקדם לפרסום הספר), עריכה מחודשת של החלק הראשון של הרומן עיין ערך: 'אהבה" ודבש אריות.

במשך שנים רבות הוא פעיל בניסיונות ליצירת הידברות ויחסים של שלום בין ישראל לשכנותיה. בנו, אורי, נפל במלחמת לבנון השנייה באוגוסט 2006.